Le texte Le vocabulaire Les révisions
Mena'hoth
Daf 66b
אֵין אוּר לְשׁוֹן קָלִי אֶלָּא דָּבָר אַחֵר (הָא כֵּיצַד וְכוּ') אֵין לְשׁוֹן קָלִי אֶלָּא דָּבָר (אַחֵר) קָלִיל הָא כֵּיצַד אַבּוּב שֶׁל קְלָיוֹת הָיָה שָׁם וְהָיָה מְנוּקָּב כִּכְבָרָה כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הָאוּר שׁוֹלֶטֶת בְּכוּלּוֹ
Traduction
Fire is not the proper interpretation of the term kali in the verse. Rather, kali means something else, i.e., the barley was parched inside a receptacle and not directly in the fire. How so? The term kali means only that something else, a vessel made from burnished [kalil] brass was used in the process of parching the grains. How so, i.e., how was this performed? There was a hollow vessel there, in the Temple, which was used for making parched grains. And it was perforated with holes like a sieve, in order to allow the fire to take hold of it in its entirety.
Rachi non traduit
אין אור לשון קלי אלא דבר אחר. אם הוא מהבהבין אותו ממש באור אינו נקרא קלי:
דבר קליל. בכלי נחושת קלל:
אלא דבר אחר נקרא קלי כלומר על ידי דבר אחר:
אבוב של קליות. מוכרי קליות:
אָבִיב קָלוּי גֶּרֶשׂ אֵינִי יוֹדֵעַ אִם אָבִיב קָלוּי אִם גֶּרֶשׂ קָלוּי כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר בָּאֵשׁ הִפְסִיק הָעִנְיָן
Traduction
The baraita analyzes the verse: ''And if you bring a meal offering of first fruits to the Lord, you shall bring for the meal offering of your first fruits grain in the ear parched with fire, even groats of the fresh ear'' (Leviticus 2:14). This indicates that the grain used for the omer offering must be parched with fire, but is unclear if that clause modifies the earlier or later part of the verse. In other words, I do not know if grain in the ear is to be parched before it is ground, or if the ground groats are to be parched. The baraita explains that when the verse states: With fire, it interrupted the previous matter and is now introducing a new clause. Accordingly, the instructions to parch with fire is referring to the grain still in the stalks, not the ground groats.
Rachi non traduit
אם אביב קלוי. אם עד שלא יטחן נעשה קלוי דהא קלוי דקרא אאביב קאי או גרש קלוי דלאחר טחינה נעשה קלוי וקלוי דקרא אגרש קאי:
הפסיק הענין. דלא קאי אגרש:
כַּרְמֶל רַךְ וּמָל וְכֵן הוּא אוֹמֵר וְאִישׁ בָּא מִבַּעַל שָׁלִשָׁה וַיָּבֵא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים לֶחֶם בִּכּוּרִים וְעֶשְׂרִים לֶחֶם שְׂעֹרִים וְכַרְמֶל בְּצִקְלֹנוֹ וַיֹּאמֶר תֵּן לָעָם וְיֹאכֵלוּ בָּא וְיָצַק לָנוּ וְאָכַלְנוּ וְנָוֶה הָיָה
Traduction
The verse states that the omer offering should be of the fresh ear [karmel]. The baraita defines karmel as soft and malleable [rakh umal]. And likewise there are other examples of terms that are interpreted as shortened terms, as the verse states: ''And there came a man from Baal Shalishah, and brought the man of God bread of the first fruits, twenty loaves of barley, and fresh ears of grain [karmel] in his sack [betziklono]. And he said: Give to the people, that they may eat'' (II Kings 4:42). This verse mentions the word karmel in connection with the word betziklono, which is interpreted as an abbreviation for: He came [ba] and he poured for us [veyatzak lanu], and we ate [ve’akhalnu] and it was fine [venaveh haya].
Rachi non traduit
רך ומל. נמלל ביד:
וכן הוא אומר. דדרשינן נוטריקון:
בצקלונו. ב' בא צ' ויצק ל' לנו ו' ואכלנו נ''ו ונווה היה נאה היה הלחם:
וְאוֹמֵר נִתְעַלְּסָה בָּאֳהָבִים נִשֵּׂא וְנִתֵּן וְנַעֲלֶה וְנִשְׂמַח וְנִתְחַטֵּא בָּאֳהָבִים
Traduction
The baraita presents further examples of words that are interpreted as shortened terms of an expanded phrase. And the verse states: ''Come, let us take our fill of love until the morning; let us solace ourselves [nitalesa] with love'' (Proverbs 7:18). The word nitalesa is short for: We shall converse [nissa veniten] and we shall go up [vena’aleh] to bed and we shall rejoice [venismaḥ] and be pampered [venitḥata] with loves.
Rachi non traduit
נתעלסה. במנאפת כתיב שאומרת למנאף נשא ונתן בינינו ונעלה למטה ונשמח:
ונתחטא. נטייל כמו (תענית דף יט.) בן מתחטא לפני אביו:
וְאוֹמֵר כְּנַף רְנָנִים נֶעֱלָסָה נוֹשֵׂא עוֹלֶה וְנִתְחַטֵּא
Traduction
The baraita provides an example of a similar shortened word: ''The wing of the ostrich beats joyously [ne’elasa]'' (Job 39:13). The word ne’elasa is a combination of the words: Carries [noseh], goes up [oleh], and places down [venitḥata]. This bird carries its egg, flies upward, and places it in its nest.
Rachi non traduit
כנף רננים. בר יוכני:
נעלסה. נוטריקון נושא ביצתו עולה למעלה ונתחטא ומורידו בקנו שאינו מטיל ביצתו עד שיעלה בקן המיוחד לו נ' נושא ע''ל עולה ח' חטוי והאי חטוי לשון הורדה כדתנן במסכ' יומא (דף נח:) התחיל מחטא ויורד:
Tossefoth non traduit
כנף רננים נעלסה. בסיפרי בפרשה ואתה הקרב אליך גורס נושא ומעלה לביצתה ומחתה פירוש בנחת מניחתה בקן שלה דכתיב (איוב ל''ט:
י''ד) תעזוב לארץ ביציה ואי גרס מתחטא כמו שכתוב כמו כן בסיפרי הוי נמי לשון הורדה כדתנן ביומא (דף נח:) התחיל מחטא ויורד וכן משמע נמי בפרק בתרא דבכורות (דף נז:) דפריך ומי שדיא ליה והא כתיב כנף רננים נעלסה כו' אלמא לשון הורדה בנחת הוא שלא תשבר וי''מ לשון טיול כמו בן המתחטא לפני אביו דחוני המעגל במסכת תענית (דף יט.) ולא יתכן שם בבכורות (דף נז:):
וְאוֹמֵר כִּי יָרַט הַדֶּרֶךְ לְנֶגְדִּי יָרֵאתָה רָאֲתָה נָטְתָה
Traduction
Likewise, the verse states, after Balaam struck his donkey: ''And the angel of the Lord said to him: Why did you hit your donkey these three times? Behold I have come out as an adversary because your way is contrary [yarat] against me'' (Numbers 22:32). Yarat is also a shortened term: The donkey feared [yirata], it saw [ra’ata], and it turned aside [nateta].
דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא כַּרְמֶל כַּר מָלֵא
Traduction
The Gemara returns to discuss the word karmel. The school of Rabbi Yishmael taught that karmel means: A full kernel [kar maleh], i.e., that the shell of the kernel should be filled with the ripened kernel inside.
Rachi non traduit
כר מלא. האי כר לשון כרים וכסתות שיהא הזוג של קליה מלא בגרעין שיהא הגרעין מבושל כל צורכו:
וְרַבִּי עֲקִיבָא מְחַיֵּיב בַּחַלָּה וּבַמַּעַשְׂרוֹת אָמַר רַב כָּהֲנָא אוֹמֵר הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא מֵירוּחַ הֶקְדֵּשׁ אֵינוֹ פּוֹטֵר
Traduction
§ The mishna teaches: Rabbi Akiva deems this flour obligated in having ḥalla and the tithes separated from it. Rav Kahana said that Rabbi Akiva would say: The smoothing of a pile of consecrated grains does not exempt it from the obligation to separate tithes if it is later redeemed for common use. This is despite the halakha that the smoothing of the pile is what causes the obligation of separating tithes to take effect.
Rachi non traduit
מירוח. הוא גמר מלאכה למעשר:
אינו פוטר. דאפי' הכי חייב במעשר:
Tossefoth non traduit
אומר היה ר''ע מירוח הקדש אינו פוטר. ה''מ למיפרך היכי אתי משאינו מעושר הא בעינן ממשקה ישראל (יחזקאל מה) דבאינו מעושר עסקינן מדקתני באותו שנפדה חיוב מעשר:
מֵתִיב רַב שֵׁשֶׁת מוֹתַר שָׁלֹשׁ סְאִין הַלָּלוּ מָה הָיוּ עוֹשִׂין בּוֹ נִפְדֶּה וְנֶאֱכָל לְכָל אָדָם וְחַיָּיב בַּחַלָּה וּפָטוּר מִן הַמַּעַשְׂרוֹת רַבִּי עֲקִיבָא מְחַיֵּיב בַּחַלָּה וּבַמַּעַשְׂרוֹת אָמְרוּ לוֹ פּוֹדֶה מִיַּד גִּזְבָּר יוֹכִיחַ שֶׁחַיָּיב בַּחַלָּה וּפָטוּר מִן הַמַּעַשְׂרוֹת
Traduction
Rav Sheshet raises an objection from a baraita: What would they do with the leftover of these three se’a of barley, i.e., the portion not used for the tenth of an ephah of flour for the omer offering? It is redeemed and eaten by any person, and it is obligated in the separation of ḥalla and exempt from the separation of tithes. Rabbi Akiva deems this flour obligated in having ḥalla and the tithes separated from it. The Rabbis said to Rabbi Akiva: The halakha of one who redeems produce from the possession of the Temple treasurer [gizbar] proves otherwise, as he is obligated in the separation of ḥalla but exempt from the separation of tithes.
Rachi non traduit
פודה מיד גזבר. שאר חיטין הנצמחים ביד גזבר יוכיח שפטור מן המעשר מדקאמרי ליה הכי מכלל דהוא מודה דמירוח הקדש בעלמא פוטר דאי אינו פוטר מאי קאמרי ליה:
וְאִם אִיתָא דְּמֵירוּחַ הֶקְדֵּשׁ אֵינוֹ פּוֹטֵר מַאי קָאָמְרִי לֵיהּ הִיא הִיא
Traduction
Rav Sheshet explains his objection: And if it is so that Rabbi Akiva holds that smoothing a pile of consecrated grains does not exempt it from tithes, what is the significance of that which the Rabbis said to him? Rabbi Akiva would simply disagree with their premise, as it is the same ruling itself: Just as a pile of consecrated grains that was smoothed is not exempt from tithes, so too, Rabbi Akiva would maintain that produce redeemed from the Temple treasury is not exempt from tithes.
Rachi non traduit
היא היא. כלומר (הא) כי היכי דהכא פליגי הכי [נמי] פליגי בפודה מיד גזבר:
וְעוֹד אֵיתִיבֵיהּ רַב כָּהֲנָא בַּר תַּחְלִיפָא לְרַב כָּהֲנָא (בַּר מַתִּתְיָה) רַבִּי עֲקִיבָא מְחַיֵּיב בַּחַלָּה וּבַמַּעַשְׂרוֹת לְפִי שֶׁלֹּא נִיתְּנוּ מָעוֹת אֶלָּא לְצוֹרֶךְ לָהֶן
Traduction
And furthermore, Rav Kahana bar Taḥlifa raises an objection from a baraita to Rav Kahana bar Matitya, who reported that Rabbi Akiva holds that consecrated grain is not exempt from the obligation to separate tithes. The baraita teaches: Rabbi Akiva obligates one in the separation of ḥalla and in the separation of tithes, as the Temple money designated for the omer crop was given only to cover the cost of that which they required for the offering. Only the requisite tenth of an ephah out of the entire three se’a was paid from the Temple treasury, and was therefore its property. This indicates that had the entire crop been purchased by the Temple, it would be exempt from the obligation to separate tithes.
Rachi non traduit
ר''ע מחייב. בקמח הנותר מעשרון של עומר קמיירי:
לפי שלא ניתנו מעות הקדש אלא בצורך להם. לעשרון אבל האחר לא קידש הלכך לאו מירוח הקדש הוא דהא לאו קדוש אלמא מירוח פוטר והכא משום דלא ניתנו מעות הוא:
Tossefoth non traduit
שלא ניתנו מעות אלא לצורך להן. והא דקתני והשאר נפדה לית ליה דלדידיה לא בעי פדייה א''נ שלא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון:
אֶלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן תַּלְמוּד עָרוּךְ הוּא בְּפִיו שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁלֹּא נִיתְּנוּ מָעוֹת אֶלָּא לְצוֹרֶךְ לָהֶן
Traduction
Rather, Rabbi Yoḥanan says: It is a settled, accepted tradition in the mouth of Rabbi Akiva that the Temple money designated for the omer crop was given only to cover the cost of that which they required for the offering. In other words, Rav Kahana’s version of Rabbi Akiva’s opinion, that in all cases the smoothing of a pile of consecrated grains does not exempt it from tithes, is rejected.
אָמַר רָבָא פְּשִׁיטָא לִי דְּמֵירוּחַ הֶקְדֵּשׁ פּוֹטֵר וַאֲפִילּוּ רַבִּי עֲקִיבָא לָא קָא מְחַיֵּיב הָתָם אֶלָּא שֶׁלֹּא נִיתְּנוּ מָעוֹת אֶלָּא לְצוֹרֶךְ לָהֶן אֲבָל מֵירוּחַ הֶקְדֵּשׁ בְּעָלְמָא פּוֹטֵר
Traduction
Rava likewise said: It is obvious to me that the smoothing of a pile of consecrated grain exempts one from any subsequent obligation to separate tithes. And even Rabbi Akiva, who requires the separation of tithes from the remainder of the grain not used for the omer offering, obligates one to separate tithes only there, where the money was given only to pay for that which they required for the offering. But he concedes that the smoothing of a pile of consecrated grain generally exempts one from the obligation to separate tithes.
Rachi non traduit
מירוח הקדש פוטר. כגון המקדיש עומרים גדשים ומרחן גזבר פטורין מן המעשר לעולם כדמפרש לקמן דגנך ולא דיגון הקדש:
מֵירוּחַ הַגּוֹי תַּנָּאֵי הִיא דְּתַנְיָא תּוֹרְמִין מִשֶּׁל יִשְׂרָאֵל עַל שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּמִשֶּׁל גּוֹיִם עַל שֶׁל גּוֹיִם וּמִשֶּׁל כּוּתִיִּים עַל שֶׁל כּוּתִיִּים וּמִשֶּׁל כֹּל עַל שֶׁל כֹּל דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה
Traduction
Rava continues: The status of a pile of grain after smoothing performed by a gentile owner is a dispute between tanna’im, as it is taught in a baraita: One separates teruma from produce of a Jew to exempt other produce of a Jew, and from produce bought from gentiles to exempt other produce bought from gentiles, and from produce bought from Samaritans to exempt other produce bought from Samaritans. Furthermore, one may separate teruma from the produce of any of the above to exempt the produce of any of the above. This is the statement of Rabbi Meir and Rabbi Yehuda, as they maintain that produce that belonged to gentiles or Samaritans is obligated in tithes and has the same status as produce that initially belonged to a Jew.
Rachi non traduit
ומשל עובד כוכבים. כגון הלוקח מן העובד כוכבים דקסבר אין קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל להפקיע מיד מעשר:
ומשל כל על של כל וכו'. כלומר מאיזה שירצה יתרם על חבירו ואפילו משל עובדי כוכבים וכותיים על של ישראל אלמא מירוח עובד כוכבים אינו פוטר והוו להו שניהם חייבין:
Tossefoth non traduit
מירוח העובד כוכבים תנאי היא דתניא תורמין כו'. תימה דלמא ביש קנין ואין קנין פליגי וי''ל דאי נמי פליגי ביש קנין אכתי פליגי ביש מירוח דהא בהא תליא כדמוכח בגיטין בסוף השולח (גיטין דף מז.) למאן דאמר יש קנין א''כ דריש דגנך ולא דגן עובד כוכבים ולא מימעיט ליה דיגון עובד כוכבים ומאן דאמר אין קנין דלא דריש דגנך ולא דגן עובד כוכבים הוה דריש דיגונך ולא דיגון עובד כוכבים מיהו אין נראה כלל לומר כן מדנקיט לקמן רבי מאיר ורבי יהודה לחיובא ואין לומר דנקט עיקר פלוגתייהו במירוח וכי מוקמת לה נמי ביש קנין מ''מ במירוח נמי פליגי כדפרישית דהא בהא תליא לא מצינו למימר הכי דעל כרחין ר''מ אית ליה תרוייהו לחיובא דאית ליה אין קנין ואית ליה אינו פוטר מדשרי לתרום משל כל על של כל והיה נראה לומר איפכא דאית ליה למימר תרוייהו לחיובא או לפטורא משום דתלתא דגנך כתיבי כדפירש בקונטרס בסמוך והשתא חדא לפטור מירוח הקדש אינך תרי הוי מיעוט אחר מיעוט לרבות מירוח העובד כוכבים והשתא מהיכן נמעט דיגון עובד כוכבים לומר דיש קנין הלכך תרוייהו לחיובא ומאן דאית ליה יש קנין מוקי חד למירוח הקדש וחד למירוח העובד כוכבים וחד ליש קנין ומיהו קשה לפי' זה דבסוף השולח (גיטין מז.) ובסוף פ''ק דבכורות (דף יא:) מסיק למאן דאמר אין קנין דיגונך ולא דיגון עובד כוכבים וצריך לומר דודאי מ''ד אין קנין יכול לסבור נמי מירוח העובד כוכבים פוטר ודגנך שלישי מוקי ליה לדרשא אחריתי ולא מסתבר ליה למידרשיה למיעוט אחר מיעוט אבל מאן דאית ליה יש קנין בע''כ צריך לפטור מירוח העובד כוכבים דלית לן לאוקומי לדרשא אחריתי כל כמה דאפשר לאוקומי לקרא כפשטיה דיגונך ולא דיגון עובד כוכבים והשתא משכח תנאי שפיר דר''מ על כרחין מחייב בתרוייהו מדשרי משל כל על של כל ור''ש ורבי יוסי אפילו סבירא להו אין קנין ע''כ נמי פטרי מירוח העובד כוכבים מטעמא דפרישית ובההיא דגיטין (דף מז.) דקאמר במאי קמיפלגי מר סבר דגנך ולא דגן עובד כוכבים ומר סבר דיגונך ולא דיגון עובד כוכבים לא חש לפרש אלא חד דגנך אי נמי הכי קאמר ומר סבר דיגונך ולא דיגון עובד כוכבים והוי מיעוט אחר מיעוט אבל ההיא דבכורות ליכא למימר הכי ולהאי פי' מצינו למימר דהאי דאיפליגו רבה ור' אלעזר בגיטין ביש קנין אליבא דר' יוסי פליגי דאילו ר''מ ע''כ ס''ל דאין קנין ועוד יש לפרש דע''כ לא מיתוקמא פלוגתא דהכא אלא במירוח ולא ביש קנין דשמעינן ליה לרבי מאיר דאמר יש קנין בפ''ק דע''ז (דף כ:) דתנן אין משכירין בתים ואין צריך לומר שדות דברי ר''מ ומפרש בגמ' דאין צריך לומר שדות משום דאית בה תרתי חדא קניית קרקע וחדא דמפקע להו ממעשר פירוש דיש קנין והא דקאמר ר''מ הכא משל כל על של כל כגון תבואה במוץ שלה שלקחה עובד כוכבים מישראל ומרחה דאי גדלה ברשות עובד כוכבים הוה ליה מן הפטור על החיוב ומיהו בירושלמי משמע דרבי מאיר סבר אין קנין דתנן במס' דמאי פ''ה מעשרין משל ישראל על של העובד כוכבים ומשל העובד כוכבים על של ישראל ואמרינן בגמ' מתני' כר''מ דאמר אין קנין לעובד כוכבים בא''י לפוטרו מן המעשרות ר' יהודה ור''ש אומרים יש קנין וירושלמי לטעמיה דמפרש בסוף פ''ק דמסכת ע''ז בית אינו מצוי להתברך מתוכו שדה מצוי הוא להתברך מתוכה:
רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים תּוֹרְמִין מִשֶּׁל יִשְׂרָאֵל עַל שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּמִשֶּׁל גּוֹיִם עַל שֶׁל כּוּתִיִּים וּמִשֶּׁל כּוּתִיִּים עַל שֶׁל גּוֹיִם אֲבָל לֹא מִשֶּׁל יִשְׂרָאֵל עַל שֶׁל גּוֹיִם וְשֶׁל כּוּתִיִּים וְלֹא מִשֶּׁל גּוֹיִם וְשֶׁל כּוּתִיִּים עַל שֶׁל יִשְׂרָאֵל
Traduction
Rabbi Yosei and Rabbi Shimon say: One separates teruma from produce of a Jew to exempt other produce of a Jew, and from produce bought from gentiles to exempt produce bought from Samaritans, and from produce bought from Samaritans to exempt produce bought from gentiles. But one may not separate teruma from produce of a Jew to exempt produce bought from gentiles or from Samaritans, nor from produce bought from gentiles or from Samaritans to exempt produce of a Jew. According to Rabbi Yosei and Rabbi Yishmael, produce that belonged to a gentile or a Samaritan is exempt from the obligation to separate tithes. Therefore one may not separate tithes from produce of a Jew, to which the obligation of tithes applies, to exempt such produce.
Rachi non traduit
אבל לא משל ישראל כו'. דקסבר רבי שמעון מירוח העובד כוכבים פוטר והוה ליה מן הפטור על החיוב ומן החיוב על הפטור:
Tossefoth non traduit
רבי יוסי ור''ש אומרים כו'. מדשרי לתרום משל כותיים על של עובדי כוכבים ועל של ישראל אסר משמע דס''ל כותים גירי אריות הן והא דמשמע בפ''ק דחולין (דף יד.) גבי הלוקח יין מבין הכותיים דלא אסרי ר' יוסי ור''ש אלא משום דאין ברירה אבל אם ניתקן שרי בשתייה ההיא במטהר יינו של כותי וא''ת והא מסקינן בפרק קמא דשבת (דף טז:) אליבא דרבי יוסי דאמר אף בנות כותים נדות מעריסתן בו ביום גזרו וההיא דבנות כותים מוקמינן במס' נדה (דף לב.) כרבי מאיר דאמר גירי אמת הן ומשום דלא דרשי אשה ואשה לרבות קטנה בת יום אחד וי''ל דעל כרחין אפי' למאן דאמר גירי אריות הן אית ליה נמי ההיא גזירה דכולהו תנאי מודו בשמונה עשר דבר ואע''ג דבבנות עובדי כוכבים לא גזרו מעריסתן אלא בת שלש דחזיא לביאה כמו בתינוק עובד כוכבים בבן תשע שנים ויום אחד כדאיתא בפרק אין מעמידין (ע''ז דף לז.) החמירו על כותים שלא יטמעו בהם משום דדמו קצת לישראל ונוהגין במצות במקצת ולהכי חשיבי שתי גזירות דאינן שוות ואפי' למאן דבעי למימר מעיקרא בן יום אחד חשיבי שתי גזירות משום דאי הוו גזרו אעובדי כוכבים לא הוה ידעינן כותים לפי שאין הכותים אדוקים כעובדי כוכבים ואי הוו גזרו אכותים הוה אמינא משום דדמו לישראל חיישינן לאיטמועי טפי והא דמוקי לה בנדה כר''מ משום סיפא דקתני והכותים מטמאים משכב תחתון כעליון לפי שהם בועלי נדות והא דקאמר רבי יוסי בגמ' (נדה דף לב.) מעשה היה והטבילוה קודם לאמה לאו משום דטעמיה משום נדות אלא משום דלא ליהוי כי חוכא ואיטלולא אי הוו גזרי דליהוי טמאה ולא חזיא וא''ת ולר''מ היכי הוי מי''ח דבר הא בכל דוכתא הכי דינא ואפילו מדאורייתא דהא רבי מאיר חייש למיעוטא וי''ל דמיעוטא דלא שכיח הוא והוי כמו מיעוטא דמיעוטא ולא חייש ר''מ:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source